במאי 1981 בעת הרצאה בנושא ההיסטוריה של העם היהודי נעצר הסירובניק יבגני ליין. עם תחילת ההרצאה נפתחה הדלת לפתע, והרבה שוטרים ואנשים בלבוש אזרחי פרצו לדירה. המשתתפים בהרצאה פוזרו, ואילו אני נעצרתי בעוון הכאת שוטר. לא עשיתי זאת, עדים רבים אישרו את חפותי, אך נעצרתי מיד ושנלחתי לבית כלא צארי לשעבר "קרסטי", שם הוחזקתי בחברת אסירים פליליים. בתא ששטחו שבעה מ"ר הוחזקו שמונה פושעים. רעב תמידי, איום תמידי של התעללות פיזית, ליוו אותי באופן קבוע. התובע שלל ממני את הזכות להתכתבות וגם את הזכות להיפגש עם עורך-דין. הורשעתי כדי להפחיד את חבריי המסורבים. כבר בשבוע הראשון העליתי על הכתב כל מה שקרה לי. אלה היו המכתבים שהעברתי אחר כך לילדיי בלנינגרד. הייתה לי מטרה אחת - לתאר לכולם את תנאי ההתנהגות בכלא, ובכלא-המעבר. במהלך הכתיבה הייתי משוכנע, שאלה הם כתביי האחרונים, וכי מיד אחרי כן ישלחו אותי למחנה עבודה. למרת הכול, עשיתי זאת, ולא היה בי כל פחד.הייתה הנכנות ללכת עד הסוף. לא אוכל לומר מנין שאבתי את הנכונות הזאת, אך היא הייתה בי, ומלבד זאת, ידעתי שזה נחוץ לאנשים.
